למעשה זה התחיל ככה.......
בחיפוש טרמפ לקיאק ולי דרומה  בזה שלמרות שהיו כמה הצעות נדיבות של חברי פורום מאזור המרכז, בסוף לא יצא.מצאתי את עצמי מתעלק על חבר,יורדים יחד מהביית שלי עד לבית שלו באילת,עם עצירת ביניים בקיבוץ יפה בנגב(שם גם צוידתי בכמות מכובדת של אגוזי מלך קלופים וקלויים מהעץ המשפחתי)
למחרת בשעות החמות של היום חציתי את הגבול(תודה לאיש שלנו במסוף)אני מתמקח גרוע עם נהגי מוניות,והקיאק לא עוזר להשיג מחיר.מצוייד בשני ארגזי מיים וקצת פיתות,אני מתגלגל למתחם ספורט המיים של מלונות טבא הייטס.מונעים גישה למיים במקום,(החוקים כנראה הוחמרו מאז המסע הקודם שלי)נהג המונית עושה דאוינים,ובסוף אני מוצא את עצמי במלון מנסה למצוא חדר,מקווה שלמחרת אוכל לרדת למיים בקלות,כבר צהריים,חם,מעצבן מאכזב שאי אפשר לזוז.
בסוף מזמין מונית לאיזור של החושות בביר-סוויר.מגיע למקום ומתמקם בנוח.חושה עם מרפסת ונוף לים,בערב יהיה חשמל אפילו מגנרטור



כבר5 אחר הצהריים, חם מאד,והרוח דרומית,אני מחליט לא להלחם בתנאים,לתת לנחס של היום לעבור,ולצאת למחרת בבוקר.
ממעקב אחרי הגאות ומזה שלא ישנתי כמעט,הבנתי שבאור ראשון יהיה שפל חזק,מה שאומר שיהיה קשה לגרור את הקיאק העמוס לאורך הריף הרחב שבמקום.
ככה זה.
ניצלתי את הערב לשנירקול בלגונה החמימה והעברת הזמן בבטלה.
בתמונה:
בוקר שבת מאיר על הריף בשפל,מבט מהחושה.
אני שותה תה,מעמיס,ויוצא לדרך,דרומה.



למרות שהקיאק עמוס ב50 קילו מעבר להמלצות היצרן,וההתקדמות היא בקצב טוב,המראות והריפים מתחלפים תחתי ומול עיני כמו בסרט מוכר,ונעים.הרוח צפונית לא חזקה,אני רואה צבי-ים,ועל החוף מימין חושה ריקה אחת מתחלפת בחושה ריקה אחרת.
מולי,ליד הריפים,הקיאק מפחיד להקות של דגי פתיון כסופים שמזנקים לאויר בפחד.
מדי פעם דג גדול מקפיץ אותם גם הוא למעלה,ואפילו נגלה לעיני בעצמו.

 

הצב נראה לי בתחילה מרחוק כאדם שוחה, הראש שלו היה ענקי ובלט גבוה מעל המיים מהראש לקצה הגוף מעל מטר וחצי,הגדול ביותר שראיתי אי פעם!

 

הצב לא היה הענק היחיד באותו יום, עצרתי לתה של צהריים ליד מתחם חושות.
הוזמנתי על ידי האורחים היחידים של המתחם להצטרף אליהם גם לארוחת בוקר מאוחרת.אחריה שנירקול עם המארח הבדואי הדקיק.האיש בלע טלויזיה,ומכר לנו כל זמן הארוחה,את שלל התכניות שהכיר,מסתבר שלאורך חופי סיני,החברה מעודכנים בקורה בארץ יותר ממני.(לא חוכמה גדולה)
כמו כן הראה האיש מומחיות גדולה בתכנים כמו גבעת חלפון ומתכונים לבישול דגים בשר ועוף...................

 

מזל שלא רק הוא ואני הינו במייםו- ליד הריף הסתובבו חלילונים צעירים דקי גזרה
עפרונות כסף באורך של 30 סמ בערך.

יש עדיין צריכה של דגי ריף ואם יש ביקוש,גם יהיו ילדים בדווים שיספקו את הסחורה................................




את זעקות האימה האילמות של האראס  יכל לשמוע אפילו ערל לבב כמוני
ביחוד כשצלליות מלאכי המוות הכהים נראות ברקע...........



הים דמום לחלוטין ואני יוצא מהמיים המפנקים והמראות הקשים,אל הקיאק והשמשיה שמחכים לי בסבלנות על החוף.
שותה קצת מיים וממשיך דרומה

 

צפונית לנואיבה, אני נתקל בשלושה ילדים על הריף - אלו בלטים תת מימיים שמגיעים קרוב מאד לפני המיים
נערי הבדווים הדגים מהם בים הדמום,ובחום הלוהט,היו מחזה כמעט סוריאליסטי





גם אני נכנסתי לים הדמום
המקום הזה הוא מהמוצלחים שעברתי בטיול הזה



קשה לאר במילים ותמונות את החום בסיני ביום ללא רוח
את ההמשך,תוכלו לקרוא מחר



כבר אחר הצהריים,השמש מכה עדיין ללא רחם ואני,כמסקנות ממסע קרואטיה,עטוף בליקרה שחורה של ספא,מכף רגל ועד ראש (כולל),טובל מידי פעם בים הצלול,וממשיך לחתור דרומה.
מול נואיבה אני נפגש בדייג מצרי שעוסק בדייג מסירה בעזרת מלכודות אפס.
למרות אי שביעות רצונו המופגנת די בגסות,יריתי בו!
וזה מה שיצא

עכשיו עולה קצת רוח דרומית ואני חותר מול זרם חזק,כנראה תוצאה מהיצרות המפרץ מבליטת החוף של נואיבה ,מזרחה,אל תוך הים.
חתרתי כבר די הרבה היום,והקיאק כבד.אני עושה טעות,וכשאני מנסה לסדר את השימשיה בירכתיים,אני עושה את זה מעל הריף,הופך את הקיאק,וחותך את אצבעות הרגל על האלמוגים החדים.
עולה שוב לקיאק,וממשיך.
הכוונה להגיע לקצה הדרומי מזרחי של נואיבה,לפני החשכה,בכדי לחצות את הכניסה למעגן המעבורת בבוקר מוקדם,וכן את הבסיסים הצבאיים שדרומית למעגן והנמל.
יש שפל,וקשה לחצות את הריפים,השמש כבר צוללת מאחורי העיר.
שקיעה בנואיבה



עוד מאמץ, אני עובר בסיס על קו המים ואחריו החוף שובר חדות מערבה.
סוף סוף אני מוצא חוף חצץ בלי ריף חוגר,שמאפשר לי ממש עם השקיעה להעלות את הקיאק אל החוף.לשתות כוס תה מתוק,להכין מנה טחינה טובה עם צנובר ואגוזים בבקבוק ריק וחתוך של מיים מינרליים.
לידי דגים כמה מצרים וכמה בדוים בחכות יד.
אני מסיים לאכול ולשתות.
פיפי שיניים ולמיטה ליד הקיאק.
לישון לא הצלחתי
החום הבריח עשרות משפחות שבאו לחוף לישון סביבי,וכל אחד שעובר,חייב משום מה לצעוק ולהעיר אותי..........או כמעט לדרוך עלי כשהוא בא להציץ על הקיאק.
בתמונה:
הבוקר מוצא אותי בראש החוף הדרום מערבי של נואיבה,התה מתבשל כבר ,ואני מצלם את השוטים הראשונים של הבוקר



בתמונה הקודמת, הקצה הדרום מזרחי כמובן, שם ישנתי.......
מבט ממנו מזרחה,מגלה בדווית מבוגרת משמידה מורנה שדגה בחכת יד,כשברקע הזריחה החיננית.

 

אני מצלם עוד קצת ומבקש מבדואי מבוגר דובר עברית מצוינת,שישן לידי עם אשתו הצעירה,לקנות לי ארגז מיים בנואיבה ולהביא אותו לחוף.נותן לו כסף,ותוך חצי שעה הוא חוזר עם הבקבוקים ואני יוצא שוב דרומה.
גם כאן הזרם חזק נגדי,אבל יש רוח צפונית יפה,ואני מפריח את העפיפון שהגל"ש הביא לי מאמריקה,ומתקדם יפה מאד!

 

מגיע לראש החוף שדרומית לנואיבה,משנרקל ומכיןומנה משמחת לבב של טחינה אגוזים צנובר ושום
מזון מאד פשוט,משמח לבב אנוש



נח בצל המאולתר,וממשיך בשנירקול ארוך ארוך - שנירקול,קיאק,שנירקול קיאק מים שנירקול שתיה שנירקול עד מעט דרומית לאנטנות של רס-ממלח,הקיאק נגרר אחרי קילומטרים של שנירקול היום
והריף חי ולא נגוע



בשביל לעשות סיפור ארוך קצר אחרי השקיעה ישנתי בראס ממלח
לבד על החוף אני ומליון כוכבים מעלי גם חצי ירח



בבוקר, אחרי עוד שנירקול נפלא, הצפונית כבר דופקת חזק ממש
מרים לשמיים את העפיפון הגורר כן כן,זה עם הצבעים של ה"קהילה"
עף ישר ללגונה של ראס אבו גלום

הלגונה מאחורי, גם הגלים היפים מהצפונית, ואני ברוח חופשית ומשוחררת (25-30 קשר)
רתומה לצרכי בעזרת בד דק וחוט דייג מגיע ללגונה הקטנה הדרומית של ראס אבו גלום,ומשנרקל את עצמי למוות עד לשקיעה,הכל לכיוון דרום,גורר את הקיאק מאחורי



הקונטרסט משגע - גמלים וקיאק בראס אבו גלום



גם פלנקטון מקסים עם דגיגים ברקע נראה לי טוניקטה לפני התישבות ראיתי אותם גם בשרשרות פלנקטוניות,קשורים אחד אל השני



ויהי ערב ויהי בוקר יום שלישי (פעמיים כי טוב) - הבוקר עולה מעל הסוכה "שלי"
אחרי התה,וסיום קופסאת הטחינה האגוזים והצנובר בשמן זיית(הפיתות נגמרו אתמול)המשכתי לכיוון הבלו הול



לא אלאה אותכם בזה שבגלל הגאות הגבוהה ובגלל שבפעם האחרונה שהייתי בבלו-הול לפני עשור ויותר,ומסביבו היו רק פינות רביצה מגזעי דקלים,וכיום יש שם מסעדות ובתי ארוח של 2-3 קומות,פספסתי ולא עצרתי............
אחר כך חזרתי על עקבותי מבוייש,אחרי שכמעט הגעתי לדהב-סיטי............(רכוב עם הקיאק על טויוטה)
אבל מיד כשירדתי למיים,בא איזה רפטיל צולל להגיד שהגעתי בול בזמן
שניה לא מוקדם מדי



למעשה,כל הספארי הזה היה בשביל התמונה הזו.....